ראיון עם שגרירת ברזיל בישראל

הנמר הברזילאי

סמבה, קפה, קרנבל, כדורגל? לא רק. ברזיל היא היום כוח כלכלי מטאורי בזירה הגלובלית. שגרירת ברזיל בישראל, מאריה אליזה ברנגר, הפועלת להגביר את מודעות הקהילה העסקית הישראלית לכלכלת ארצה ולהזדמנויות שהיא מציעה, קובעת: "יש לנו אינטרס הדדי להעצים את הסחר וההשקעות בינינו"

ראיון: יואל צפריר

מה הן האסוציאציות הראשונות שעולות בראש לשמע המילה "ברזיל"? זה פשוט, לא? סמבה-קרנבל-קפה-חוף קופקבנה בריו עם נערות בצבע מוקה המהלכות בחוטיני דק וכמובן כדורגל. הרבה כדורגל. כבר עשרות שנים שהנסיעה לברזיל מסמלת בריחה אל גן עדן טרופי והיא מציתה את הדמיון המערבי יותר מכל מדינה אחרת בדרום-אמריקה. מהלהט של הקרנבל ועד למחשכי האמזונס, ברזיל היא מיתוס של ממש. אלא שהדימויים התקשורתיים והקולנועיים המקובלים, של עוני ופערים חברתיים, כבר פחות ופחות רלוונטיים. הרבה פחות. ברזיל עוברת בשנים האחרונות מהפיכה של ממש והופכת למעצמה כלכלית משמעותית לא רק בדרום- אמריקה אלא בעולם כולו, תוך שינוי חברתי פנימי עמוק. מי שמנסה לשווק את השינוי הדרמטי הזה בישראל היא שגרירת ברזיל, מאריה אליזה ברנגר , שנכנסה לתפקידה לפני כשנה ומאז הספיקה להיפגש עם שורה ארוכה של קובעי מדיניות ומעצבי דעת קהל. בריאיון מיוחד היא מרבה להדגיש, כי הצמיחה הכלכלית שחווה ברזיל בשנים האחרונות מלווה גם בצמיחה חברתית איתנה ושתיהן נשענות על מערכת פוליטית ורגולטורית יציבה, המספקת אקלים השקעות מעולה ליזמים ולמשקיעים בעולם. "אי אפשר לנתק את ההצלחה הכלכלית של ברזיל מהמדיניות החברתית שלנו", היא אומרת. "הפיתוח החברתי הביא לשינוי המצב הפנימי בברזיל ולשיטוח הפירמידה החברתית, כאשר יותר ויותר שכבות חברתיות עולות במעלה הסולם הכלכלי והמעמד הבינוני מקיף כיום יותר מ 50%- מהאוכלוסייה, שמתקרבת כבר ל 200- מיליון בני אדם".

שתי כלכלות דינאמיות

השגרירה ברנגר מציגה כלכלה מצטיינת, שהצליחה להדביר את האינפלציה ולצמצם את החוב החיצון העומד כיום על 40% מהתמ"ג – ולהשיג רזרבות שיא במטבע חוץ והשקעות זרות ישירות בהיקף מדהים של 48 מיליארד דולר, השיעור החמישי בגודלו בעולם.

"למרות שישראל מצטיינת בתחום ההיי-טק, אתם מייצאים לנו בעיקר דשנים וכימיקלים. אנחנו מייצאים לכם בעיקר בשר בקר קפוא, בשעה שאנו מייצרים את כל סוגי המוצרים התעשייתיים, חייבים לגוון את הסחר ההדדי"

עם זאת, היא חשה שאנחנו, הישראלים, לא מכירים מספיק את ברזיל ואת הפוטנציאל הכלכלי הטמון בה ומנסה לעורר את המודעות של הסקטור העסקי בישראל לאפשרויות הכלכליות-מסחריות שמציעה ברזיל לעולם.

כיצד היית מגדירה את מערכת היחסים בין ברזיל לישראל?

"בשנים האחרונות היחסים ידעו עלויות ומורדות, אך דומני שהשנתיים האחרונות, עם ביקורו של הנשיא הקודם לולה כאן וביקורו של הנשיא פרס בברזיל, נרשם שיפור ניכר ביחסים. שני הביקורים היו בבחינת אבני דרך חשובים בתהליך. לכך נוספו כמה וכמה משלחות של אנשי עסקים שלנו ושלכם, ביקור שר החוץ שלכם, אביגדור ליברמן, אצלנו וכן של שר התמ"ת, שלום שמחון, לצד שלל ביקורים של אח"מים משתי המדינות. נוצרה פריצת דרךונדמה לי שזה איפשר את הידוק הקשרים בין שתי המדינות בכל המישורים".

ומה לגבי היחסים הכלכליים בין שתי המדינות?

"מדובר בשתי כלכלות בריאות ודינאמיות הנהנות מצמיחה חזקה, שונות ומשלימות זו את זו. עם זאת, הסחר ההדדי בינינו איננו מאוזן. קודם כל, אנו מייבאים מכם יותר מאשר אתם מייבאים מאיתנו. היקף הייצוא שלכם עומד על 1.3 מיליארד דולר, בעוד הייבוא שלנו מסתכם רק ב 350- מיליון דולר. שנית, תמהיל הסחר הוא בעייתי. למרות שישראל מצטיינת בתחום ההיי-טק, אתם מייצאים לנו בעיקר דשנים וכימיקלים, שחולשים על רוב היצוא. אנחנו, לעומת זאת, מייצאים לכם בעיקר בשר בקר קפוא, בשעה שאנו מייצרים את כל סוגי המוצרים התעשייתיים שניתן להעלות על הדעת. נכון שישראל התרגלה לייצא בעיקר לאירופה ולארה"ב, אבל היא חייבת לשים את ברזיל על מפת היצוא שלה והדבר נכון גם לגבינו. כלומר, המטרה שלנו צריכה להיות לא רק להגדיל את היקף הסחר בינינו, אלא גם לאזן אותו ולגוון אותו".

עד כמה הסכם הסחר עם גוש המרקוסול יכול לעזור?

"חייבים קודם כל להדגיש, כי ישראל היא המדינה הראשונה מחוץ לאמריקה הלטינית שחתמה על הסכם הסחר החופשי עם מדינות המרקוסול. שנית, 80%  מהסחר בין ישראל לגוש זה נעשה עם ברזיל. תוך עשור מספר זה יעמוד כבר על 95% , כאשר רוב רובן של הסחורות שישראל תייצא יהיו ללא מכס. אני מקווה שהסכם זה יסייע לנו בהשגת המטרות שציינתי, היינו להגדיל את היקף הסחר בין שתי המדינות ולאזן אותו".

הזדמנויות בתחום התשתיות

דומה שהישראלים לא מספיק מכירים את השוק הברזילאי. מה חשוב, לדעתך להדגיש, בפניהם?

"הכלכלות שלנו משלימות זו את זו וחברות ישראליות כבר פועלות כאן ומקימות חברות-בנות. אני מקווה שיצרנו תשתית איתנה עליה ניתן יהיה להמשיך ולפתח את היחסים הכלכליים בינינו בעתיד הנראה לעין. אני מזמינה את אנשי העסקים הישראלים לבוא אלינו, עם כל הנשמה והלב, ולראות מה יש לנו להציע. אנו רוצים בשיתוף פעולה עם ישראל, וישראל מצידה יכולה ליהנות משיתוף פעולה כזה"

"זהו שוק דינאמי מאוד, ענק בהיקפו, שגדל בהתמדה עם ביקושים גדלים והולכים, אך מה שחשוב לדעתי להדגיש הוא שזה לא רק שוק צומח, אלא גם שוק יציב. הוא נשען על מערכת חברתית מאוזנת יותר ומערכת פוליטית ורגולטורית יציבה. שיעור הצמיחה שלנו עומד על 7.5% והוא נותר יציב ובר-קיימא למרות כל התהפוכות שעבר העולם, שבהחלט יכלו להשפיע לרעה על הצמיחה שלנו. כלומר, מדובר במדינה בעלת אקלים צמיחה מעולה, המבורכת בכוח עבודה מיומן, כאשר כל הצמיחה הכלכלית מלווה, כאמור, בפיתוח חברתי מקיף".

אילו סקטורים הם המומלצים ביותר להשקעה כיום בברזיל?

"קודם כל תחום התשתיות והנדל"ן למגורים. יש לנו תוכנית פיתוח מקיפה, GEP , שכוללת הקמת תחנות כוח, מתקני לייצור אנרגיה, כולל אנרגיה מתחדשת, שיכונים, כבישים ועוד. השלב הראשון בתוכנית, שיושם בשנים 2003-2009, עמד על היקף של 365 מיליארד דולר. השלב השני של התוכנית, שהחל ב 2010- ועתיד להסתיים ב 2014- , מקיף כבר 565 מיליארד דולר ובמסגרתו מוענקת עדיפות לפיתוח תשתיות. ענף נוסף שהוא יעד להשקעות חוץ הוא ענף התיירות, אשר במסגרתו פתחנו קו אשראי של 600 מיליון דולר להשקעה בפיתוח התיירות, ובמיוחד בבניית בתי מלון. תחום אחר שיכול לעניין מאוד את הישראלים הוא תחום הבריאות. השוק הרפואי שלנו גדל במהירות עם העלייה ברמת החיים והדרישה הגוברת לשירותי בריאות מתקדמים. ישראל, שידועה בתחום מדעי החיים, יכולה לתרום לנו רבות בהקשר זה".

מה לגבי האולימפיאדה ב- 2016 ?

"אני חייבת לציין בהקשר זה שהבחירה בריו לארח את המשחקים לא נעשתה בחלל ריק. מאוד רצינו בכך ויש לנו רצון עז לתרום לרעיון האולימפיאדה, שמבטא את הרוח האנושית במיטבה. הבחירה בנו ריגשה אותנו מאוד ומעניקה לנו מוטיבציה גבוהה להמשך הדרך. זה מחייב אותנו, כמובן, להשקיע רבות בפיתוח תשתיות, לא רק לאירוע עצמו אלא גם לעתיד לבוא. מדובר על השקעות גדולות בפיתוח כבישים, אצטדיונים- תחום שאנו טובים בו מאוד – רשת תחבורה משוכללת, רכבות מהירות ועוד. בראש כל המפעל הזה עומד אדם מוכשר ביותר שהיה בעבר נשיא הבנק המרכזי שלנו במשך שמונה שנים ואני משוכנעת שהוא יביא את הפרויקט לגמר מוצלח. נכון, יש לנו הרבה מה לעשות, אבל אנחנו מלאי התלהבות רצון להצליח. יש לישראלים הרבה מה להציע בכל מה שקשור להיערכות שלנו למשחקים האולימפיים, בראש ובראשונה בתחום הביטחון והאבטחה".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קלרה אנט, יועצת מיוחדת לנשיא ברזיל הקודם, לולה דה סילבה, וכיום מנהלת מכון לולה, הרצתה לאחרונה ובעברית על המדיניות הכלכלית-חברתית של ממשל לולה והשפעתה על צמיחת כלכלת ברזיל, באירוע שהתקיים בת"א בסוף אוקטובר. בתמונה )מימין לשמאל(: שגרירת ברזיל בישראל, מריה אליזה ברנגר, ד"ר שמואל ירושלמי, יו"ר לשכת המסחר והתעשייה ישראל-ברזיל, וקלרה אנט

לסיכום, איזה מסר היית רוצה להעביר לאנשי העסקים בישראל?

"ברזיל היא הבטחה כלכלית מעניינת ויעד אטרקטיבי להשקעות. המומנטום במדינה הוא חיובי והפוטנציאל הכלכלי גבוה. המדינה יציבה מבחינה פוליטית וסובלנית מבחינה אתנית וגזעית. ברזיל היא כיום שחקן מרכזי בזירה הכלכלית הגלובלית הודות לגודלה, מיקומה, עוצמתה הכלכלית והיציבות הפוליטית שהיא מנת חלקה בשנים האחרונות. יש לנו שתי כלכלות משלימות זו את זו וחברות ישראליות כבר פועלות כאן ומקימות חברות- בנות. אני מקווה שיצרנו תשתית איתנה עליה ניתן יהיה להמשיך ולפתח את היחסים הכלכליים בינינו בעתיד הנראה לעין. אני מזמינה את אנשי העסקים הישראלים בוא אלינו, עם כל הנשמה והלב, ולראות מה יש לנו להציע. אנו זקוקים לשיתוף פעולה עם ישראל, וישראל מצידה יכולה ליהנות משיתוף פעולה כזה".

מכוח מקומי למעצמה כלכלית בין-לאומית

ביצועיה היציבים של הכלכלה הברזילאית במהלך המשבר הפיננסי והתאוששותה המוקדמת והחזקה, כולל צמיחה בשיעור 7.5%  בשנת 2010 , תרמו להפיכת המדינה מכוח מקומי למעצמה כלכלית בין-לאומית. במהלך תקופת כהונתו של הנשיא לשעבר, לולה, הזינוק ביצוא, הצמיחה הכלכלית ותכניות חברתיות סייעו לעשרות מיליוני ברזילאים להיחלץ ממעגל העוני. בפעם הראשונה, רוב הברזילאים נמצאים כיום במעמד הבינוני והצריכה המקומית הפכה לקטר חשוב של הצמיחה בברזיל. הנשיאה דילמה רוסף, שנכנסה לתפקידה בראשון בינואר 2011 , ציינה שהיא מתכוונת להמשיך במדיניות הכלכלית של קודמה בתפקיד, כולל ניהול פיסקאלי איתן, בקרת אינפלציה ושער חליפין עצמאי. באופן כללי, ברזיל פתוחה להשקעות זרות ומעודדת אותן. היא הנמענת העיקרית להשקעות זרות ישירות באמריקה הלטינית. באופן מסורתי, ארה"ב היא המשקיעה הזרה הגדולה בברזיל. מכיוון שהחסכונות המקומיים אינם מספיקים כדי לבסס שיעורי צמיחה גבוהים לאורך זמן, ברזיל צריכה להמשיך ולמשוך אליה משקיעים זרים, במיוחד לאור העובדה שהממשלה מתכוונת להשקיע בחמש השנים הקרובות מיליארדי דולרים בחיפושי דלק בים, בהקמת תחנות כוח גרעיני ובתשתיות אחרות. גם תחרויות האתלטיקה הבינלאומיות שברזיל תארח עד לאולימפיאדה בריו בשנת 2016 יגרמו לממשלה להשקיע בפיתוח כבישים, נמלי תעופה, מתקני ספורט ובתחומים אחרים. ככלל, הנשיאה רוסף תמשיך במדיניות הצמיחה הכלכלית והמלחמה בעוני. קידום היצוא הוא מרכיב חיוני בתכניות לחולל צמיחה ובהפחתת מה שנתפס כפגיעות לתנודות השוק הכלכלי העולמי. כדי להגדיל את היצוא, הממשלה מחפשת להיכנס לשווקים בין-לאומיים באמצעות הסכמי סחר ונקיטת אמצעים להגדלת היצוא.

יש לנו אחריות

כאשר אני שואל את השגרירה, מאריה אליזה ברנגר, מתי תנסה ברזיל להמיר את כוחה הכלכלי גם לעוצמה מדינית היא עונה בזהירות: "אנו עוברים בעשורים האחרונים מעולם דו-קוטבי לעולם רב-קוטבי. לברזיל יש חלק בתהליך זה. אנחנו, למשל חלק מדינות ה G-20- . יש לברזיל תפקיד למלא במפה הגלובלית החדשה המתהווה לנגד עינינו ואין ספק שנידרש למלא תפקיד חשוב יותר בעתיד ואנו מוכנים להיענות לאתגר זה. יש לנו אחריות ותרומה ייחודית לעולם". ומה באשר לאזורנו? עד כמה אתם מעורבים בתהליך השלום באזור? "הבהרנו הן לישראלים והן לפלשתינים, כי ההכרה שלנו במדינה פלשתינית איננה מייתרת את הצורך בשיחות בין שני הצדדים. להיפך. חייבים להמשיך בדיאלוג ואנו סבורים שההכרה שלנו במדינה פלשתינית יוצרת הזדמנות למו"מ סימטרי ומאוזן בין שתי ממשלות. חזרנו ואמרנו כי לא יהיה שלום ללא מו"מ. אנחנו מאמינים שפעלנו לטובת שני הצדדים בסכסוך".